מהי אסטרטגיה של צמיחה בקיבוץ? קודם כל היא מושתתת על קורלציה בין שני מישורים – הכלכלי והחברתי. במצגת הבאה תוכלו לקרוא על צמיחתו של קיבוץ שדה נחום על ציר הזמן, ועל השינויים הארגוניים שחווה הקיבוץ כמו הסדר חובות, ניהול הקיבוץ במשותף עם אנשי השכונה, קליטת חברים חדשים, קבלה לחברות בקיבוץ גם לאנשי השכונה ושדרוג תשתיות פיזיות.
קראו את המצגת המלאה: שדה נחום – קיבוץ בצמיחה:
מאת אסא גיארי
שלום לכולם.
עברה תקופה ארוכה מאז העדכון האחרון ואיך שהזמן רץ…
בחודשים הראשונים של השנה עסקנו ב"התנעת" תכנית המשק. זוהי התקופה הראשונה לאחר הסדרי החובות ומכירת אבדת. הרבעון הראשון הסתיים ברווח קטן. בעיות התזרים רגועות יותר בהשוואה לשנים קודמות אך מבחינת התכנית העסקית, המרווחים בין ההכנסות וההוצאות עדיין צרים מדי וכל סטייה קטנה עלולה להטות את הכף לחובה.
כבר ציינתי בעבר שקיבוץ שדה נחום מתבסס כעת על שתי "רגליים" עיקריות האחת היא הכנסות מחקלאות (גד"ש בעיקר) והשנייה: דמי שימוש ("שכר דירה") במקרקעין.
אנו מטפלים באופן מתמיד במטרה של הגדלת מרווחים: מצד אחד צמצום בהוצאות וחיסכון משקי ומצד שני, חיפוש מקורות להגדלת הכנסות.
במסגרת החיסכון בהוצאות נסגרה פעילות "בית אורן". חיסכון נוסף (ולא רק של כסף) נמצא בפרויקט "הפרטת המים" אותו מובילה שדות חקלאות. הפרויקט יצא זה לא מכבר לדרך. בחודשים שעברו מאז התקנת מוני המים, אנו מזהים חיסכון משמעותי של כ-35% (!!) בממוצע צריכת מי החצר, ביחס לחודשים המקבילים בשנים הקודמות. זאת אף לפני שהתחלנו לחייב עבור השימוש בפועל. זוהי תוצאה נאה ביותר ואנו מקווים שבחדשי הקיץ הבאים עלינו, נוכיח כי החיסכון במים היקרים כל כך יכול להיות גבוה אף יותר.
הטיפול בשדרוג תשתיות נמצא בראש מעיינינו. בחודשים האחרונים היינו במגעים עם חב' "אסקו ישראל" במהלכן הוגשה לנו הצעה עקרונית לפרויקט ניהול ושידרוג תשתיות החשמל בשדה נחום, נערך סקר מקצועי לניתוח ההשקעות הנדרשות לפרויקט, ואף נערכו מספר פגישות עם אנשי החברה, בין השאר לצורך מו"מ על הסכם מפורט. במהלך התקופה, נתקלנו בתופעה של התנהלות תמוהה מצד נציג החברה אשר היה אמור לבוא ולהציג את הפרויקט בפני מועצת המנהלים. לאחר שהבענו את תמיהתנו וחוסר שביעות רצוננו מההתנהלות הנ"ל, ביקשו נציגי החברה לתת להם צ'אנס נוסף. אנו נענינו בחיוב, אך בפגישה נוספת שהתקיימה התברר לנו כי מעשיהם מפוקפקים לחלוטין והוחלט לשים סוף פסוק לקשר שלנו עם החברה. מאחר וקיווינו כי במסגרת העסקה איתם יטופלו במהרה בעיות הבטיחות ברשת החשמל הפנימית בקיבוץ, הפסקת הקשר מעמידה אותנו שוב בפני שוקת שבורה בכל הקשור לשידרוג תשתיות החשמל בשטח הקיבוץ. בזמן הקרוב ביותר ניאלץ לקבל החלטות ולהתחיל בטיפול דחוף בבעיות הבטיחות.
במטרה להגדיל את הכנסות הקיבוץ הוחלט להסב את מבנה "הבניין" – מול אבדת למתקן אריזה לירקות. המתקן ישמש את שדות חקלאות לאריזה ושיווק של ירקות שיגודלו בגד"ש. אנו מעריכים ש"ענף" חדש זה יגדיל את ההכנסות והרווח של שדות ו מתכננים להפעיל את המתקן עוד השנה, לקראת החורף הבא.
לפני מספר חודשים נחתם הסכם עם המפעלים האזוריים על נטיעת מטע זיתים לתעשיית שמן בשטח של שדה נחום באזור "שפעה". השטח בין כ-300 דונם נשתל ומטופל ע"י צוות מקצועי שמרכז את הטיפול והעיבוד של מטעי זיתים של קיבוצים נוספים באזור. נקווה שגם מכאן תהיה הגדלה של מקורות הכנסה.
עד כאן להפעם…שבת שלום,
אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.
מאת אסא גיארי
שלום לכולם, עבר כבר זמן מה מאז הדיווח הקודם והגיעה העת למסור מהנעשה בתחום העסקי בשדה נחום.
דוחות חצי שנה: בימים אלה אנו עוסקים בסיכום הכספי של חצי השנה הראשונה של 2009. עוד לפני גמר הכנת הדוחות והסיכומים המפורטים ניתן לזהות את הנקודות העיקריות. האחת קיטון דרמטי בחוב הקיבוץ שהמשיך לקטון בששת החודשים הראשונים של השנה בעוד כ-2 מיליון ₪. נתון זה מצטרף לקיטון של כ-9 מיליון ₪ כתוצאה מההסדר שביצענו בסוף 2008. סה"כ "צלילה" מצטברת של למעלה מ-63% (!) בחוב נושא הריבית, שהיה בשיאו בתחילת שנת 2008. מגמה זו מעודדת מאד.
הנקודה השנייה היא המשך הרווחיות הגבולית בפעילות העסקית. התלות הגבוהה בביצועי הגד"ש (שגם השנה יהיו נאים וטובים כנראה) מחייבת אותנו לחפש כל הזמן ולמצוא דרכים חדשות להגדלת הכנסות והקטנת הוצאות שאינן הכרחיות.
מועצת המנהלים תקבל בשבועות הקרובים סקירה של הדוחות הכספיים בהם המאזן דוח רווח והפסד ותזרימי המזומנים ודוחות מפורטים על הענפים ומייד אח"כ יוצגו הדוחות לאסיפת הקיבוץ. ניתן לשער שזו תתקיים בתחילת ספטמבר. באסיפה נתייחס להיבטים שונים של התוצאות העסקיות ויובאו המלצות בהתאם.
מים: כידוע, השקנו לפני קצת פחות משנה את פרויקט הפרטת המים בחצר הקיבוץ. שתי מטרות עיקריות הוצבו לפרויקט: חיסכון במים וחיסכון בכסף. כיום, לאחר שעברנו כבר את מחצית הקיץ, מסתבר שהתוצאות הן מעבר למצופה. נראה כי הושג חיסכון חודשי ממוצע של 40% בצריכת המים בהשוואה לחודשים המקבילים בשנים קודמות. אין ספק כי כולנו נהנים מחיסכון זה הן בהיבטים הערכיים והן בהיבטים הכלכליים. כידוע החל מ 1 בינואר 2010 ייכנס לתוקף "היטל הבצורת". כשהחלטנו על הפרויקט לא ידענו כי צפוי היטל שכזה. בעוד מרבית הקיבוצים בארץ צפויים לשלם קנסות של מאות אלפי ₪ לכל קיבוץ. מתברר כי אנו בשדה נחום ערוכים בצורה עדיפה. מאחר ואצלנו הותקנו שעוני מים בכל אחת מהדירות, תיספר הצריכה באופן פרטני (הצריכה המותרת ללא קנס אגב, תהא 5 מ"ק לנפש לחודש. כל חריגה תחויב ב-20 ₪ למ"ק). לאור העובדה שאנו מסוגלים למנות בצורה מדויקת וכי הצרכנים אצלנו שינו הרגלים ומתנהגים בחסכנות כנדרש, יש מקום להערכה זהירה כי הקנסות שיוטלו אצלנו יהיו קטנים, אם בכלל.
חשמל: בימים אלה מתבצעת פעולה לשיפור הבטיחות בתשתיות החשמל הכלליות בקיבוץ ובחיבורי החשמל לבתי המגורים. בדירות רבות מחדשים הארקות ומפסקי פחת על מנת להקטין את סכנת ההתחשמלות. אנו מקוים שלאחר המבצע נהיה במצב בטיחותי טוב בהרבה.
בענף התושבים: למי שלא שם לב, נציין כי נערכו לאחרונה שינויים, כאשר גיל טוברי ורונית הנדלר מונו כמנהלי הפעילות. זה המקום להוקיר תודה לאורה גת ואמנון קרת שנשאו בעול והובילו את הענף בשנים האחרונות.
החלפת הצוות הניהולי היא הזדמנות מצוינת לרענן ולשפר ויש לזכור כי לאופן הפעילות בענף יש השלכות חברתיות, מוניציפאליות וכלכליות משמעותיות לשדה נחום.
רונית וגיל שנכנסו בתנופה לעסק, מכניסים רוח חדשה, השינויים והתוצאות כבר מורגשים בשטח. בהמשך לזאת אנו שוקלים אפשרויות שונות להשקיע בשיפוץ מספר דירות להשכרה אשר עומדות כיום ללא שימוש, עקב מצבן הפיזי.
ואחרון חביב…החזון היישובי: בתקופה האחרונה אנו מקדישים הרבה מחשבה ומאמצי שכנוע לקידום נושא "הניהול המשותף" ובוודאי עוד יישפכו על כך מילים רבות…..
אני באופן אישי, חושב שהסדר החובות והשיפור בתוצאות הכלכליות שאנו רואים לאחרונה, אינם שווים דבר אם תוצאתם לא תביא לשתי מטרות: חיזוק הביטחון הסוציאלי וזכויות החברים מחד אך גם לצמיחה דמוגראפית והמשכיות מאידך. אני מאמין שזה יקרה רק אם נדע לשלב כוחות כדי להשיג תוצאות חברתיות וכלכליות טובות, מהן ייהנו חברי קיבוץ ותושבים כאחד. אני רואה בשילובם של תושבים בפעילויות העסקיות של הקיבוץ, גם (ואולי בעיקר…) בתפקידי ניהול, מהלך הכרחי להמשכיות, למעורבות לתחושת המחויבות הדרושה לקיום וצמיחה של שדה נחום. לשמחתנו יש כבר ניסיון מוצלח במספר ענפים ופעילויות (ראו למשל בנושא הקודם…) ואני מקווה שתהליך זה יימשך ואף יתרחב.
שבת שלום
אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.
מאת אסא גיארי
חג שמח לכולם
זו השנה החמישית שאני עומד על במה זו, נרגש כל פעם מחדש למסור את ברכת המשק לחג השבועות. הלב מתמלא גאווה לראות את שדה נחום בעיצומו של תהליך התחדשות, במסגרתו אנו קולטים עשרות חברים חדשים לקיבוץ וגם תושבים להרחבה וזה תענוג גדול לראות את כמות הילדים שמתרוצצים כאן על הדשא.
שנת 2011 הייתה שנה רווחית, רביעית ברציפות ואנו מקווים ומתכננים שגם השנה הנוכחית 2012 תסתיים ברווח נאה.
רווחי השנים האחרונות הוסיפו לאיתנות הפיננסית של קיבוץ שדה נחום והיוו מקור לחיזוק הביטחון הסוציאלי של הותיקים, להשקעות בתשתית ולהשקעות יצרניות. אני מאמין שלא רחוק היום בו נוכל, כך אני מקווה לחלק גם רווחים לחברים.
אני מבקש לציין שמאחורי כל זה, מתבצעת עבודה קשה ויומיומית. עוסקים בה חברי הקיבוץ, תושבים בשכונה ועוד רבים אחרים.
בחג השבועות נקרית לנו הזדמנות לציין את העוסקים במלאכה, בענפים היצרניים, בהנהלת הקיבוץ ובשירותים השונים.
בראש ובראשונה ענף הגד"ש שלנו "שדות חקלאות" על צוותו המסור בראשותו של מותקה, מביאים תרומה עיקרית לרווח של הקיבוץ, בסיס ועוגן מרכזי להתנהלות הכלכלית שלנו.
מי שמטייל בשדות הרחבים בחוץ, יכול להבחין בשלף החיטה שנקצרה לא מזמן, והיבול יפה: כ-1,300 טון גרעינים. חלקות העגבניות, התירס, והאבטיח מוריקות וממלאות פרי לקראת הקטיף בשבועות הקרובים. זה לא בא מאליו. כל זה מצריך התעסקות אין סופית בהשקיה ובעיבודים ואנשי הגד"ש מתרוצצים יום וליל בנאמנות ובאחריות גדולה, למען הצלחת הגידול.
בצד דרום, צוות הלול שלנו עם נפתלי ושי עובד זו השנה השנייה במתכונת מורחבת עם שני הלולים החדשים שנכנסו לייצור באפריל 2011. לפני מספר ימים שווק המדגר השלישי לשנת 2012 ומשקל הפטם ששווק במדגר זה, עבר את ה- 320 טון. אלו מספרים שלא היינו רגילים אליהם בשנים קודמות.
אני מבקש לציין גם את התרומה שמגיעה ממקומות העבודה שאינם בייצור החקלאי: עובדי החוץ, ההשכרות והיזמויות הקטנות, כל אלה תורמים אף הם את חלקם לעוגה הכוללת.
ואחרונים חביבים, אמנם לא חקלאיים ולא יצרניים – אך כל כך חשובים הם אנשי המזכירות, הנהלת החשבונות הוועדים החדשים ההנהלות השונות – שבלעדיהם לא היה לנו לא סדר ולא ארגון.
לכולם תודה רבה
ולנו שוב, חג שבועות שמח
אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.
תכנית המשק:
תכנית המשק היצרני ל- 2006 אושרה השבוע באסיפה. התכנית בנויה על מתווה דומה לאשתקד מבחינת היקפי המכירות והרווחים הכוללים של המשק. אלה יהוו מקור לתכנית השקעות שאפתנית במיוחד שאמורה לתת מענה גם לתכניות הפיתוח במשק שהבולטות בהן: בינוי חדש בריקור, תוספת בקתות ב"שחר", פיתוח עסקי וכד' וגם לתוכניות "הדגלים החברתיים" למיניהן: שיכון, פנסיה וכד'.
סוד גלוי הוא שתכנית המשק התבססה בעבר על תוצאות ביצועי ריקור. מצב זה לא עומד להשתנות גם בעתיד הקרוב: המקורות שיגיעו מריקור ישפיעו כמובן על תכנית השימושים כולה ועל האפשרות לממש אותה.
בפלבם תהיה זו "שנת מעבר והמתנה". שנה בה נגייס את הכוחות לשיפור המצב התפעולי, גיוס מנכ"ל ויציאה לדרך חדשה. מהלכי ההבראה לא יהיו קלים ויש להצטייד באורך רוח.
רוב הענפים במגזר החקלאות מראים תוצאות מקצועיות נאות ביותר והרווחיות טובה. אנו מצפים להמשך מגמה גם השנה.
ב"שחר" נסיים לקראת הקיץ את בניית תוספת ששת הבקתות החדשות ובשאיפה להתחיל לשדרג את המבנה המרכזי לקראת סוף השנה. פיתוח האתר מלווה בלא מעט וויכוחים ודיונים סביב האסטרטגיה העסקית, הצורך בשדרוג האתר וגם על הצורה האסטטית של המבנים במקום.
החלפת משרד רואי החשבון:
באסיפה נדונה ואושרה המלצת הועדה הכלכלית להחליף את משרד רואי החשבון של הקיבוץ והמפעלים. זאת לאחר שאנשי חברת "טיפ", יועצי המס והפנסיה שלנו נפרדו ממשרד רו"ח "קוסט-פורר" והקימו קבוצה חדשה עם משרד רו"ח "ברית-פיקוח" ו"סומך חייקין". אנו עמדנו בפני מצב בו יש להחליט אם לעבור או להישאר עם "קוסט-פורר" – רואי החשבון שלנו מזה שבע שנים שלמעשה נותרו ללא מחלקה המתמחה בקיבוצים.
איחוד ענפי מידגה:
הקמת שותפות מידגה עם קיבוץ חפציבה נידונה לאחרונה ואושרה בוועדה הכלכלית. השותפות תהיה אגודה שיתופית חקלאית המורכבת משני חברים: קיבוץ ע.ח.א וקיבוץ חפציבה.
היזמה למיזוג הגיעה למעשה מ"השטח" לאחר שמנהלי הענפים בשני המשקים (תמיר גל אצלנו וליאור משגב מחפציבה), הגיעו למסקנה שהדרך היחידה לחזק את ענף המדגה שנמצא במשבר מתמשך היא רק ע"י שיתוף ומיזוג משאבים קיימים. מדובר בעיקר על חיזוק מעגל כח האדם המקצועי של המידגים אך גם על התייעלות באמצעי ייצור אחרים כגון קרקע מים והון, שהם מצומצמים מדי לכל ענף בנפרד ובענף משותף ניתן להפעיל אותם באופן הנכון ביותר. אנו עוסקים בנושא כבר מספר חודשים, כאשר רק בימים האחרונים נחתמו ההסכמים, לאחר שעברו אישור בהנהלות הכלכליות של המשקים. אנו נמצאים בעצם במרוץ נגד הזמן להספיק לרשום ולהקים פורמאלית את האגודה החדשה – עד סוף החודש.
השותפות החדשה אמורה להביא תוספת שנתית של כחצי מיליון ₪ בממוצע שנתי לכל אחד מהקיבוצים, בהשוואה למצב הקיים בו כל ענף פועל בנפרד. יחד עם זאת הוסכם בין המשקים שבשנתיים הראשונות לפעולתה לא תהיה חלוקת רווחים, זאת על מנת לצבור הון עצמי התחלתי שיאפשר פעילות עצמאית. כמוכן הוסכם שלא יהיה אפשרי לפרק את השותפות באותן שנתיים ראשונות. יש לציין שהקרקע ומכסות המים יישארו תמיד בבעלות הקיבוצים שיעמידו את הנ"ל לשימוש השותפות תמורת תשלום שוטף.
מילה במילה:
לאחר שאביבה ויצמן שניהלה את הענף במשך מספר שנים, הודיע על רצונה לפרוש לטובת עבודה מחוץ לקיבוץ, נוצר צורך להחליט על היזמות שמעסיקה שלושה עובדים מהם שתי חברות, אביבה ואורית נשיא ועובד שכיר.
מחזור הפעילות הוא כחצי מיליון שקל לשנה והיא מאוזנת ברמה של תרומה ב'. הציוד מיושן יחסית והנכס העיקרי הוא הידע של העובדים ומכונת החריטה בעץ. מלאי החומרים קטן והלקוחות העיקריים נמצאים בסביבה הקרובה. רוב העסקאות הן בסכומים של מאות שקלים.
החלופות שעמדו על הפרק היו:
כל החלופות נבדקו בחודשים האחרונים ע"פ סדר העדיפויות שלעיל ונכון לרגע זה, לא הצלחנו למצוא גורם פנימי או חיצוני שייקח על עצמו להפעיל את מילה במילה בתנאים סבירים ומקובלים. לפיכך ניתן להניח שיהיה צורך לסגור את הפעילות כבר בעתיד הקרוב וחבל.
שבת שלום
לצפייה ביומן המלא מתאריך 17.02.06 לחצו כאן
אסא גיארי
מאת: אסא גיארי
כפי שניתן בוודאי להתרשם מהדיווחים ביומנים האחרונים, נעשית פעילות רבה בתחום השינויים הארגוניים אצלנו.
מאחר והשינויים מבטאים את הצורך להתאים אורחות חיים והתנהלות למצב המתהווה בסביבה העסקית והחברתית שלנו, מתרחשים תהליכי שינוי בכל המפעלים והאגודות השיתופיות באזור, כאמור – ככורח להתמודד עם מציאות שונה מזו שאליה הורגלנו בעבר.
לאחרונה עסקה הועדה הכלכלית בנושא שיוך ההון בא.ל.ץ וחשבתי שזו הזדמנות נאותה לשתף את הציבור הרחב במעט מידע על השינויים שעוברים ויעברו האגודות השיתופיות העסקיות, כל אחת על פי אופייה ומצבה.
א.ל.ץ – אגודה שיתופית שעוסקת בעבודות קבלנות בתחום החקלאי ובתחום עבודות העפר. לאחר מספר שנים רצופות של הפסדים, הוחלט לבצע תהליך הבראה והתחדשות בארגון: הוחלף מנכ"ל (המנכ"ל כיום הוא איתן נדן מחפציבה), נוסח חזון חדש שהגדיר את מהותה של א.ל.ץ ואת מטרות החברה, שונה המבנה הארגוני, נסגרה מחלקת עבודות העפר, צומצם המוסך והוחלט על שיוך ההון לחברי האגודה (10 משקים). כתוצאה מהמהלכים שהתבצעו עברה האגודה לרווחיות ונעצר "הדימום" שבא לידי ביטוי בהתכווצות ההון העצמי במאזן.
בשלב זה, הוחלט להשאיר את המפעל במתכונת של אגודה שיתופית ולא לעבור לישות של חברה בע"מ. אולם א.ל.ץ מתפקדת כחברה עסקית, לכל דבר.
"הנציגות" של עין חרוד איחוד בא.ל.ץ: יואב מכהן כדירקטור בחברה. אני, כמרכז המשק חבר באסיפה הכללית של הבעלים.
ב.ש.ח – חברת (לשעבר קואפרטיב…) הובלה בה שותפים 26 משקים עברה (ועדיין עוברת) טלטלות ושינויים רבים חלקם זכו לכותרות שליליות והתפרסמו בעיתונות. הכוונה לתביעה המשפטית אותה הגישו נהגי הקואפרטיב כנגד האגודה בתביעה להכיר בהם כעובדי האגודה הנהנים מזכויות יחסי עובד מעביד. ההתמודדות בתביעה זו לא הסתיימה מאחר והוגש ערעור על החלטת בית המשפט בעניין.
עקב הצורך להישרד בשוק ההובלה התחרותי והיכולת המצומצמת של ב.ש.ח לשמור על רווחיות (בשנים האחרונות – הרווחיות גבולית) הוחלט לבצע מספר מהלכים: האגודה עברה למצב משפטי של חברה בע"מ, הוסכם על נוסחת שיוך ההון למשקים, התחלף המנכ"ל (המנכ"ל כיום משה פלד מבית השיטה), הוחלט על מהלך של מיזוג מחלקת ההובלה (המחלקה העיקרית) עם קואפרטיב "התבור". המשמעות: בש"ח הופכת למעשה להיות חברת אחזקות שתנהל מספר פעילויות ושותפויות: תאגיד ההובלה הממוזג עם "התבור", מוסך משותף עם חברת וולוו באשדוד, חברת השכרת רכב, מוסך ועוד.
"הנציגות" של עין חרוד איחוד בבש"ח: אנוכי, עבדכם הנאמן מכהן כדירקטור בחברה. רפי אריאב חבר בהנהלה הפעילה. נהגינו: חיים פרג ובני דורון (שנמצא בחופשת מחלה).
בית אריזה גלבוע – גם כאן סיפור הפסדי העבר וההתארגנות המחודשת חוזר על עצמו. לאחר שינויים ארגוניים ופרסונליים מתפקד בית האריזה כחברה בע"מ על בסיס עסקי ורווחי. למעשה, מזה תקופה ארוכה משרת בית האריזה ללקוחות שאינם מאזורנו מאחר ופרדסים רבים צומצמו או חוסלו בסביבה.
"הנציגות" של עין חרוד איחוד בבית האריזה: שלמה פלס – יו"ר הדירקטוריון, עמי שפירא מכהן כדירקטור. אני, כמרכז המשק חבר באסיפה הכללית של הבעלים.
אגודת המים – אחרונה וחביבה. אם נדמה היה עד לא מזמן שהטלטלות והשינויים יפסחו על "האגודה" והיא תמשיך להתנהל כבימים עברו – אגודה שיתופית שמטרתה לספק מים ללקוחות שהם הגם הבעלים, ברור היום שגם אגודת המים עומדת בפני מבחנים לא קלים ונדרשת להיערכות חדשה. הגזרות והחוקים החדשים, עליית מחירי הפקת המים, מגמות השינוי במגזר החקלאי גם הצמחי וגם בתחום המדגה במשקי האזור, חוקי איכות הסביבה ועוד משפיעות וישפיעו ביתר שאת ובעתיד הקרוב, על מצבה של האגודה.
"הנציגות" של עין חרוד איחוד באגודת המים: מרדכי לצטר, יוחאי קמחי, צביקי נור, אני כמרכז משק ולאחרונה גם יוחאי יחיאלי וגילי זוהר – עובדים באגודה, חברים, בועדות השונות ובהנהלת האגודה.
עד כאן על קצה המזלג. בועדה הכלכלית שלנו נערך מדי שנה דיון הכולל דיווח, מעקב וניתוח ברמת פירוט כזו או אחרת, כמו גם טיפול בהחלטות שעולות על פי העניין בקשר לתאגידים האזוריים בהם אנו שותפים.
חג שמח וכשר לכולם!
